טיולים נוספים:
Scotland Trip

 

יום ז' – נעים מאד הר כביר


בוקר טוב

הבקרים בקורטינה מתחילים מוקדם אם המטרה שלכם היא טיולים. הרכבלים והתחבורה מסיימים לעבוד בין אחה"צ לערב ואם אתם רוצים לחזור הביתה צריך להתחיל מוקדם בבוקר.
הבוקר החל בארוחת בוקר במלון שהייתה הטובה מכל המלונות בייחוד בזכות הקרואסונים האופיניים למקום שממולאים בריבת מישמש (הרבה יותר טעים ממה שזה נשמע). לאחר מכן תפסנו את אוטובוס בהמלצת בעלת המלון אל אזור הטיול הראשון והמוצלח מבין השניים שהיה בהר אבראו ("Averau") שמתנוסס לגובה של 2648 מטר.


הר אבראו

בעת ההגעה עם האוטובוס יש להעלות על רכבל. אפשר לעשות את הדרך ברגל אך לא מומלץ הדרך ארוכה ובעליה – ואת הכוח אתם תצטרכו לשמור. המסלול קשה, מומלץ למיטיבי לכת ואורכו כ4 -  5 שעות, ומומלץ לבוא עם ציוד מתאים (בין היתר קשירה לברזלים).

לאחר הרכבל מגיעים לנקודת תחילת המסלול בגובה 2416 מטר – קור עז ורוחות קרות עוד יותר התקיפו אותנו ללא רחמים. אני לא באתי לטיול מוכן (חולצה קצרה וארוכה בלבד) והחלתי לאלתר חפצים למינהם שיגנו על ראשי מהקור הבלתי נסבל. בסופו של דבר נראתי מספיק מצחיק בשביל שדפנה תמשיך לצחוק עליי עד עצם היום הזה.


תחילת המסלול. אנחנו הנוף ואילתורים מחממים


הנוף מהאזור אינו ניתן לתיאור במילים, פשוט לא האמנו שאנחנו נמצאים שם. הנוף מורכב בעיקר מהרים, ויערות. בתקופה זאת של השנה רק מעט מההרים הינם מושלגים.


נוף מרהיב בכל פינה.


הדרך במעלה ההר הייתה קשה מאד ואפילו קשה יותר לדפנה. בפסגת ההר ישנו מעין צימר עם מרפסת שמקיפה לעבר מרחק רב. בנוסף בצימר הם הכינו סנדוויץ' עם בשר של איזה חיה לא קונבנציולית. שוב, קשה לי להביע במילים את ההרגשה של העמידה בפסגת ההר, כאשר רוחות קרות נושבת עליי ומאכל טוב וחם שכזה יורד במורד גרונך. תחושה עילאית והדדית ביני לבין דפנה.


נוף מפסגת אבראו.


מהפסגה היו שתי דרכים לרדת. דרך קצרה פשוטה יחסית והרבה פחות מרשימה או דרך אתגרית יותר והרבה יותר יפה. דפנה גררה אותי לדרך הקשה שלטעמי עד היום הייתה מסוכנת למדיי בהתחשב שלא היה לנו ציוד טיולים כלל. יש מספר מקרים בהם יורדים במורד סלעי תלול כאשר הצוק מסתיים במרחק סנטימטרים ספורים מהרגליים. הדבר היחיד שעוזר הם הברזלים שמחוברים להר. ולכן מומלץ להביא ציוד מתאים כדי להיקשר לברזלים בקטעים אלו.
בסוף יצאתי חי והחוויה האתגרית הייתה חוויה לחיים.


המקטע האתגרי ביותר במסלול. שימו לב למטיילים שיורדים בצד שמאלה למעלה


מרכז קורטינה

מכיוון שמתחילים את הטיול מוקדם מסיימים גם יחסית מוקדם ויש עוד זמן להנות מהעיר. לקחנו את אותו קו אוטובוס אל העיר. בעיקר לא תמצאו יותר מאתר או שניים בעלי חשיבות והם גם לא יותר מידי מעניינים. ההנאה מהעיר נובעת בעיקר מהאווירה הנהדרת שלה.
מרכז הקורטינה שוקקת חיים, לבתים מראה מיוחד האופייני יותר למדינות השכנות מאשר לאיטליה. בין התיירים והמקומיים תמצאו את המקומיים המסורתיים שלבושים בבגדים מצחיקולים שנראו לי מתקופת המאה 15. בסימטה הראשית יש חנויות רבות. חנויות הבגדים מצחיקות בהיותם מחזיקים בגדים מודרנים ואת בגדי קורטינה המסורתיים זה לצד זה.


הרחוב הראשי של קורטינה


לאחר כשעה – שעה וחצי התחלנו לחפש מקום לאכול בו ואז עשינו צעד חכם שבו ירדנו מהסימטה הראשית אל הסימטאות המסתעפות ואז נתקלנו במסעדה מקומית שלצערי איני זוכר את שמה אך היא הייתה הטובה מבין כל המסעדות שבהן ביקרנו. המסעדה הייתה קטנה מאד ( 4 שולחנות ) וזולה בהרבה מאחרות – אך האוכל היה מושלם. בתור חובב ניוקי מושבע לא הייתי יכול להתלונן. הניוקי הרך וטעים ביותר שאכלתי מימיי.
שבעים, מרוצים, ועיפיים חזרנו במונית למלון. (האוטובוס כבר לא היה פעיל)


סיכום יום

יום זה הוכתרהדדית כיום המוצלח ביותר בטיול. המסלול היה מדהים ואווירת קורטינה הייתה כקינוח.